מה בין Standing in love ובין Falling in love ?
התאהבות מאופיינת בהיעדר חשיבה רציונלית ושאלת שאלות. ההתאהבות
מנהלת את המאוהבים, היא גל רגשי ויצרי עצום ממדים שרגע מרומם את
המאוהב לענני עונג חמימים ומתוקים ורגע מנפץ את המאוהב ללא חסד
ורחמים ומשאיר אותו מרוקן ומפורק לחלקיקים.
התאהבות היא כמיהה לזר שנתפס בעיני המאוהב כמיוחד וככזה המכיל את כל
המידות הטובות והנחשבות. זה מתאפשר בשל הזרות – ככל שאנחנו מכירים
פחות אנחנו חופשיים לבנות את דמות מושא האהבה לרוחנו וטעמנו.
את שלב ההתאהבות קל להגדיר. את סופו של השלב אנחנו מרגישים באופנים
שונים אבל בכל מקרה יש תחושה של שינוי וירידה בעוצמות . אחרי שלב
ההתאהבות (אשר אורכו משתנה בין אדם לאדם אך הוא מוגבל בזמן בכל
המקרים) מתחילה היקיצה של כל אחד מהאוהבים והחיים האמתיים חוזרים
לתפוס מקום במחשבה ובמציאות.
אז מה קורה עכשיו? לאן יכולה להתפתח הזוגיות?
בספרות קיימים שמות רבים לשלב זה: אהבת אמת, אהבה בוגרת, אהבה
מודעת, אהבה נעלה…אבל כל השמות כולם באים לתאר תופעה דומה.
התשוקה העוצמתית שמאפיינת את שלב ההתאהבות ומלבה את ראשיתו של
הקשר הזוגי דועכת בהדרגה. התשוקה היא אנרגיה יצרית השוכנת בכל בריאה
ודוחפת את הנבראים לבוא במגע זה עם זה. דוחפת לאהוב ולהתמזג. דעיכת
האנרגיה מביאה איתה תחושת אובדן, עצבות , מכאוב וגעגוע. בשלב הזה, אלה
שבוחרים לשמר את הקשר הזוגי יוצאים לדרך ארוכה. יוצאים למסע משותף.
המטיבים לצעוד במסע הזוגי משמרים נפרדות ואותנטיות לצד אינטימיות.
לא מעט זוגות מאבדים עניין בקשר בשלב זה וחוזרים לחפש תשוקה
והתרגשות במקומות אחרים.
המסע ליצירת קשר זוגי אוהב, בוגר ומודע דומה בעיניי לשייט זוגי בסירה קטנה
בים פתוח. התנודות בלתי פוסקות – לפרקים תנודות מערסלות, לפרקים
תנודות מעוררות קיא וחולי. כך גם התנודות במסע הזוגי – לעיתים אושר
והתפתחות ולעיתים משברים וקשיים.
ניווט הסירה בים הפתוח מורכב, התנועה אפשרית לכל הכיוונים ואין ידיעה
ברורה היכן הוא חוף המבטחים. כך גם במסע הזוגי, לכאורה כל האפשרויות
קיימות, קיימת בחירה חופשית, אבל הנתיב אינו נתון ברור וידוע, הנתיב הוא
תוצר של ניסוי ודיוק בכל שלב שוב ושוב.
הנייוט יכול לקחת את הסירה ואת הזוג למגוון חופים: כאלה המאפשרים ריגוש,
תשוקה, חידוש וספונטניות וכאלה שמאפשרים יציבות, ביטחון ומחויבות. יש
חופים שמאפשרים גם ריגוש וגם יציבות, גם תשוקה וגם ביטחון, אך בהם
מתקיימת חובת נפרדות בין בני הזוג.
הסירה שלנו, הזוגית, תרבה לשהות בים הפתוח. בזמן השהיה בים הזוג למד
לחיות ולתקשר עם רקע של ציפיות שלא התממשו וצרכים שלא באו על
סיפוקם.
ראשית הלמידה היא לדעת אותי – איש/אישה את עצמה = לדעת את רגשותיי
וצרכיי ולתת להם מקום וזאת מבלי לנסות לשלוט או להרוס את בן/בת הזוג.
כך בונים יחד את שלב האהבה הבוגרת והמודעת. לא מדובר על חיפוש פשרות
וויתורים זה למען זו ולהיפך אלא על קיום תקשורת רציפה ופתוחה בה מובן
שלא כל קונפליקט יכול או צריך לבוא על פתרונו אלא אפשר לחיות לצד
הקונפליקט ואי ההסכמה תוך שמירה על אותנטיות לצד אמפתיה וראיית האחר.
החיבור הזוגי המבוגר, האהבה הזוגית המודעת, מבוססים על מערכת יחסים
של שני בני אדם אשר מראים ורואים זה את זה כפי שהם, ומקיימים ביניהם
קירבה והדדיות לצד נפרדות המאפשרת לשמר את הייחוד של כל אחד מהם.
