אז לפעמים הזוגיות לא עובדת לנו יותר…
לפחות לא כמו בעבר, או לא כמו שהיינו רוצים.
היומיום מוצף בקולות צורמים בתקשורת עם בן/בת הזוג. האווירה ביניכם קרה ומרוחקת. אתם מוצאים את עצמכם כועסים, מתוסכלים, לא מסופקים…
יכול להיות שזה הזמן הנכון לפתוח את החוזה הזוגי – זה שהולך אתכם מתחילת הקשר, זה שבדרך כלל אינו כתוב אבל ידוע וברור לשניכם.
כשמיטיבים לחפש, ניתן למצוא בין סעיפי החוזה את שורשיו של הקושי שאתם חווים.
לפני החיפוש צריך לוודא שלא מדובר בקושי שנובע מהחיים, כמו בימינו למשל – קושי שנובע מהסגר, מחוסר מסגרת לילדים, מחשש למצב הכלכלי וכדומה.
קושי כזה הוא חיצוני לזוגיות ואינו קשור לטיב היחסים ולחוזה הזוגי.
הקושי שבו אנו עוסקים הוא זה המצוי ביחסים בין שני בני הזוג.
בשלב זה מומלץ לשאול את עצמכם שלוש שאלות:
1. האם קיימת בעיה בתחושת הערך והמשמעות, של כל אחד בנפרד ובתוך הזוגיות?
2. האם מתקיימים יחסי תחרות או שיתוף פעולה בין שניכם?
3. האם מתקיימת תלות בקשר שלכם? (תלות גלויה או סמויה)
התשובות לשאלות אלה, יחד עם הבדיקה העצמית של החוזה הזוגי שעליה המלצתי בשבועות הקודמים (תזכורת למי ששכח)
יכולות לשמש בסיס יציב לניסוח חוזה זוגי מחודש.
ניסוח חוזה מחודש הוא למעשה שינוי. שינוי של דפוס/נורמה/הרגל.
ושינוי דפוסים הוא תהליך קשה מאד. כמעט בלתי אפשרי. (אבל רק כמעט….)
אני מאמינה ששינוי מוצלח הוא בפועל תזוזה קטנה מאד ממקום אחד למקום אחר.
אך קטנה ככל שתהיה, התזוזה הזו דורשת מאיתנו מאמץ רב ומחייבת גם הרבה מאד עידוד מהצד השני
כדי שנצליח לשמר את השינוי, ועם הזמן – להפוך אותו להרגל או דפוס חדש.
תחשבו למשל כמה קשה להתחיל להעניק חיבה, מצד מי שאינו מורגל בכך.
כמה קשה לאמץ שיח רגשי, לחלוק חוויות, להעניק תשומת לב.
זה בר לימוד אבל התהליך ארוך ולא פשוט.
המחשה קצרה מהחיים:
דפנה וערן הם זוג בוגר שמתנהל בחברות, ללא תחרות, בזוגיות ארוכה ומוצלחת (על-פי הגדרת בני הזוג עצמם).
לאחרונה השיחות ביניהם התמעטו וכמעט שאין שיתוף – בחוויות, חלומות, קשיים ואתגרים.
בעבר ערן היה לרוב הדברן, המשתף בלבטים, ודפנה הייתה מגיבה – מייעצת, מדריכה ומכוונת.
ערן הבין לאחרונה שהוא לא מחפש מדפנה הכוונה או הדרכה.
הוא פשוט זקוק למישהו שיקשיב לו. מרגיש צורך לשתף.
אבל במציאות, הוא מרגיש שהוא משמיע מעט מאד ומקבל מדפנה אין סוף המלצות ומדריכי פעולה
ולאחר מכן היא אף מפקחת על הביצוע כדי לוודא שהוא פועל בהתאם להנחיות שלה.
ערן החליט שנמאס לו להתאכזב מתגובותיה של דפנה ולכן הפסיק לדבר ולשתף.
דפנה מצידה מעולם לא שיתפה את ערן מיוזמתה, וכך נוצר ביניהם שקט…
ערן יודע בדיוק מה נחוץ לו מדפנה.
על מנת להגיע למחוז חפצו הוא צריך לקיים איתה שיח ולספר על תחושותיו. הוא צריך להציע לדפנה לנסות להקשיב לו מבלי לייעץ.
אם אכן דפנה מסכימה לנסות לשנות, המשימה היא לא רק שלה. גם ערן נדרש להשקיע בתהליך:
ראשית הוא צריך כמובן לחזור לדבר – להתחיל לשתף את דפנה מחדש.
במקביל, הוא צריך גם לעודד את דפנה בתהליך השינוי, גם כשהוא לא מושלם (למשל אם דפנה מתקשה להיות קשובה ועדיין מגיבה ומייעצת מתוך הרגל).
ללא עידוד בניסיונות הראשונים, סביר מאד שדפנה תחזור לדפוס הישן.
זו הייתה דוגמה לשינוי של סעיף בחוזה הזוגי.
באותה דרך – של שיח פתוח, עם כוונות טובות ושיתוף פעולה –
ניתן לבחון ולפתוח כל סעיף בחוזה שלנו
ולעבוד יחד עד לקבלת התוצאה הרצויה.
לא רק ערן מוזמן לחזור לשתף 🙂
גם אתם מוזמנים לשתף בדוגמאות משלכם.
או להעלות שאלות על החוזה הזוגי
אני כאן בשבילכם
פנינה
